הזמן קצר והאינטרנט מהיר 

הזמן קצר והאינטרנט מהיר
כתב: שאול מידו אוקטובר 2006

האינטרנט מריץ את הזמן יותר מהר. לא עובדה מבוססת, תחושה פנימית. לא רק שלי. קצב הדברים הופך להיות הרבה יותר מהיר, אוטוסטרדת המידע, כבר עברה למהירות האור. אתה מעלה היום סרטון-קליפ שצילמת במצלמה ביתית בבית שלך ברמלה (Youtube), מחר אינגריד משוודיה, ג'ון ממיסיסיפי ואליזבט מסידני רואים אותו ומעבירים אותו הלאה. תוך חודש 100 מיליון איש רואים אותך מפזז מול המצלמה (ברמלה, כן?). הכותרת בעיתון של היום לא רלוונטית, הכותרת באתר של העיתון מחזיקה 5 דקות ואח"כ מתפוגגת ומפנה מקומה לכותרת החדשה. סנסציות מחזיקות יומיים סקופים לא מחזיקים מים. היום הגולשים מעלים ידיעת וחדשות ומדרגים אותן (Digg). את הגיליוטינה ברשת מפעילים הגולשים, מצמוץ קטן ופיספסת, כי החבר'ה מתורכיה לא מתים על המאמר שלך. חבר מכרמיאל רוצה למכור חתיכת מתכת, שארית של קטיושה, הולך לכיכר השוק המרכזית והעולמית (ebay), תוך דקות כל העולם ואחותו יודעים, מציעים מחיר, אולי הוא יעשה כמה דולרים שיעזרו לו לשפץ את הדירה שלו שנפגעה מהטיל.
צה"ל נכשל/הפסיד במלחמה בלבנון. כבר לא צריך ועדת חקירה, אלפי טוקבקים ובלוגים לא טועים. הם פשוט צודקים. למה לחכות יותר מדי? כשלון הוא כשלון. יש דברים שרואים מיד, וכשהם עולים לרשת לכל אחד יש מה להגיד. ולמה לא בעצם? אם יש מי שיקשיב יש גם מי שיקליד.
חברה מסחרית קיפחה אותך? לא קיבלת שירות? תנקום, תכניס להם בחזרה באבו אבו
ה- WEB 2 בומבה כזאת שהם לא ישכחו אותך. לא צריך מכתבים עם בול ולא צריך את
גדעון רייכר בעוד חודש בטלויזיה. המקלדת שלך מדברת בשבילך מעכשיו לעכשיו בפורומים, בטוקבקים באתרי חדשות ודעות שאת התוכן שלהם מעלים הגולשים בעצמם.

לא בנאלי, ויראלי
זמן זה כסף, אז למה לבזבז אותו? אין עודף. גם אין רחמים. קחו פרסומת שעולה ברשת, אורך החיים שלה הוא אולי שבוע וזה במקרה הטוב שהיא מגניבה והופכת לויראלית. אם היא לא "יציאה" הגולשים מסובבים את הבוהן למטה והיא נבלעת בחשכת האינטרנט. זכורה לי פרסומת מעולה לאבקת כביסה שבה הבגדים משולים לדגי הים השונים והמרהיבים. הבגדים "שוחים" בעומק האוקיינוס הכחול ולרגע העין חושבת שמדובר בדגים, אבל לא, רק בגדים. קיבלתי את הפרסומת הזאת במייל מעשרה אנשים שונים, הראו אותה גם בתוכנית בוקר בטלויזיה והיא עדיין ממשיכה לרוץ. דוגמא נדירה לאורך חיים כמעט ניצחי של פרסומת ברשת. בדרך כלל תוך ימים ספורים הפרסומת נעלמת ומפנה מקומה בתודעה לאחת אחרת.
לגולשים אין זמן להתחכמויות, הזמן שלהם יקר, יש יותר מדי אתרים, פורטלים ומשחקים לגלוש בהם, מהבאנרים כבר מתעלמים מזמן וסרטוני פרסומת יצליחו רק אם יהפכו לויראלים. ואז... פרסומת אחת טובה יכולה להגיע חינם למאות אלפים ולעיתים למיליונים בארץ ובעולם. רק שלא תהיה בנאלית, שלא תהיה כמו אלו בברייק הפרסומות בטלויזיה, שם הקהל הוא שבוי. ברשת הקהל משוחרר, חופשי להחליט מה טוב לו, מה מתאים לו לראות ואיזו פרסומת תעבור את רף השניה וחצי.

נשק לתודעת המונים
הזמן קצר? גם הזיכרון קצר. וגם הסבלנות. ברשת צריך מיתוג מהיר. רק מסר שעובר מעניין, שונה, לא צפוי תופס את העין וחשוב יותר, נכנס למודעות, חודר לתודעה. אני קורא לזה נוסחת
Unexpected Relevant. פרסומת שעונה על הנוסחה הזאת היא נשק חודר תודעה. לפני ים בזמן, טרום זמן אינטרנט, חברת האופנה "בנטון" עשתה קמפיינים, חברתיים, פוליטים, עם אמירה. ראינו שם חולה איידס רגע לפני שהוא נפרד מהעולם הזה, ראינו חולצה מכותמת בדם של לוחם סרבי שנהרג במלחמה, ראינו סוס לבן מזדווג עם סוסה שחורה, וראינו וראינו ואחרי זה דיברנו על זה ועוד דיברנו. כל העולם דיבר על הקמפיינים הלא שיגרתיים והלא צפויים
של "UNITED COLOR OF BENETON" . רלוונטיות? מבחינת החברה זה היה סופר רלוונטי. "בנטון" היא הרבה מעבר לבגדים. "בנטון" היא הצהרה (Unexpected).
ומה קורה ברשת? לפני חודש דיברו כולם על מאט, מתכנת מחשבים בן 29 מארה"ב, שמכר את כל רכושו ויצא לטיול חובק עולם. הבחור הצטלם בכל מקום כשהוא רוקד ריקוד מוזר. יצא שהוא רקד עשרות ריקודים והעלה אותם כקליפ באינטרנט. חברת מסטיקים זריזה אימצה את הבחור קראה לו שלחה אותו שוב לארבעים יעדים בעולם לרקוד שוב את הריקוד ועשתה מזה קליפ, שרץ ויראלי. מה הקשר למסטיקים? שאלה טיפשית, אין קשר וגם לא צריך להיות, צריך שהקליפ יעבור במיליוני מיילים ושידעו שחברת המסטיקים שלחה את הבחור לכל העולם (בעזרת יח"צ). זאת הפרסומת של עולם הרשת, פרסומת שהיא נשק לתודעת המונים, פי מיליון זכורה ואהודה מכל הבאנליות שהרגילו אותנו.